מלבי"ם
שם אחת חנה, במה שלא אמר שניהם בה''א הידוע שם האחת כמשפט הלשון מורה שנשא את חנה קודם והיתה תחלה אחת בנשואיה, ואחר כך נשא את פנינה עליה (וכמו שבארתי כלל זה בפירוש התורה בכמה מקומות) ויצדקו דברי רז''ל שכאשר ראתה חנה כי עקרה היא, יעצה אותו ויקח את פנינה עליה אולי תבנה ממנה, כמו שעשתה שרה עם הגר, ויהי רצה לומר ובכ''ז היה לפננה ילדים הגם שהיתה מאוחרת בנשואיה ולחנה אין ילדים גם אחר נשואי פנינה:
רלב"ג
וספר שכבר היו לאלקנה שתי נשים שם האחת חנה ושם השנית פנינה ולא זכתה חנה לבנים:
אברבנאל
ולו שתי נשים וגו'. זכר שהיו לאלקנה שתי נשים, וקרוב אצלי (אם היו שתי רמות צופות זו לזו כדברי חז"ל) שהיתה חנה מהרמה האחת והיתה פנינה מהרמה השניה, ולזה אמר שהיה הוא מן הרמתים לפי שהיתה אשתו אחת מהרמה אחת ואשתו אחרת מהרמה אחרת, עם היות שלכבוד חנה היה עיקר ישיבתו אצלה, וזהו אמרו וישובו ויבואו אל ביתם הרמתה כי שם היה בית חנה, וכמו שאמר בשמואל (סי' ז' י"ז) ותשובתו הרמתה כי שם ביתו, כי קבע שם ביתו בבית אמו. ואם נאמר שנקרא אחת מהם רמה והשני' הרמתה יתכן שבית פנינה היתה ברמה ובית חנה ברמתה, ולזה אמר שהיה ביתו של אלקנה ושל שמואל גם כן בייחוד ברמתה ולא ברמה. ואמרו ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים פירשו המפרשים שהיתה חנה עקרה. ויקשה אצלי למה לא אמר שהיתה חנה עקרה? כמו שאמר (בראשי' י"א ל') ותהי שרי עקרה אין לה ולד. ואני אחשוב שלא היתה חנה עקרה בטבעה, אבל כפי מזגה והרכבתה היתה ראויה להוליד והאל יתברך ברצונו ועל דרך נס מנע ממנה ההולדה, ולכן אמר ולחנה אין ילדים ולא אמר שהיתה עקרה, וזהו מה שאמר אחר כך ויי' סגר רחמה, ואמר כי סגר ה' בעד רחמה ולא תאמר סגירה כי אם במה שהיתה פתוח ומוכן, וזה יורה שהיתה חנה ראוי' להוליד והקדוש ברוך הוא סגר רחמה ומנע ממנה ההולדה כדי שתתפלל עליו ותהיה הריונה ולידתה ברצון אלקי ובדרך נס. ורבי לוי בן גרשם כתב שלהיות חנה יותר אהובה לאלקנה ופנינה שנואה ממנו לכן בהשגחתו נתן לפנינה ילדים: